דבורים
במקדמיה, נחיל הדבורים הוא מודל מרכזי של מערכת מורכבת שבה מתקיימות תופעות מרתקות ברמת המערכת כגון ״קבלת החלטות״ ללא גורם מרכזי, אלא מתוך ״אינטיליגנציה״ משותפת. התובנות הללו עומדות בבסיס המחקר שלנו – אנו לומדים מנחילים כיצד מערכות ביולוגיות בונות חוסן, גמישות ושגשוג משותף, וחוקרים את היישומים הללו גם בחברה האנושית.
בשנים האחרונות נמדדת קריסה מתמשכת של אוכלוסיות הדבורים העולמית – כתוצאה משילוב של חומרי הדברה, אובדן בתי גידול ועוד המסמנים לנו תמרור אזהרה לשיטה החקלאית כולה. אנו דוגלים בגישה הכוללת שינוי ומעבר לפרקטיקות חקלאיות ברות-קיימא דרך הדגמה, שינוי מדיניות ומחקר.
השבת בתי גידול
בטבע הפראי, הבית האולטימטיבי של הדבורה הוא העץ העתיק. הגזעים הזקנים, מלאי החללים והסדקים, שימשו מאז ומתמיד כרחם המגונן והטבעי של הנחילים. אך כיום, עם כריתת היערות והתמעטות העצים העתיקים בנוף, נעלמים גם אותם חללים טבעיים. הנחילים, שיוצאים לדרך חדשה, מוצאים עולם שבו המקלט הטבעי הולך ונעשה נדיר.
לכן, אנחנו לא "מביאים" דבורים למקדמיה; אנחנו מכינים עבורן את הבית שהעולם הולך ומחסיר מהן. הגישה שלנו מבוססת על הזמנה שקטה: אנחנו מייצרים סביבה בטוחה ומזמינה, וממתינים. באביב, כשהנחילים מתפצלים ויוצאים לחפש משכן חדש במקום העצים שאינם, הם מוצאים אצלנו אלטרנטיבה ראויה ובוחרים להתיישב בכוורות מרצונם החופשי. אין כאן כפייה, אלא מענה לצורך קיומי.
לצד הנחילים שמגיעים מהבר, המרחב שלנו משמש גם כמקלט אקולוגי: נחילים רבים ניצלים מבתים פרטיים שהזמינו הדברה (בגלל אותו מחסור במקומות קינון טבעיים), ומועברים אלינו לחיים חדשים ובטוחים, הרחק מסכנה.
בניית חלות הדבש היא מופת של אדריכלות ללא אדריכל. התבוננות בתהליך מגלה עובדה מפתיעה: אין שם "מנהל עבודה" או מיקוד שליטה חיצוני; הסדר המופתי נוצר מעצמו. אף שלכל דבורה יש גוף נפרד ועצמאי, רמת הסנכרון והחיבור ביניהן היא כה עמוקה, עד שהן מפסיקות לתפקד כפרטים בודדים והופכות לתאים בתוך גוף שלם, מלוכד ואחוד.
מוח כוורת - אנטומיה של אינטיליגנציה קולקטיבית
הכוורת היא הדגמה חיה ופועמת של אינטליגנציה שאינה שוכנת במוח בודד, אלא מתקיימת במרחב שבין הפרטים – תופעה המכונה "תבונה מבוזרת". בתוך הרשת הזו, אין "מפקד"; המלכה היא הלב הפועם והרחם של הכוורת, אך היא אינה המוח שלה. ההחלטות המורכבות ביותר – לאן לעוף, מתי להתפצל, וכיצד לווסת את הטמפרטורה – מתקבלות ללא היררכיה, אלא מתוך הפצעה (Emergence): הרגע המופלא שבו אינטראקציות מקומיות פשוטות בין אלפי דבורים מצטברות לכדי סדר, תבונה והתנהגות מורכבת של השלם. קבלת ההחלטות בנחיל מבוססת על מנגנון מדויק של "מניין" (Quorum Sensing): סוג של דמוקרטיה ביולוגית, שבה ההחלטה מתממשת רק כאשר הצטברה "מסה קריטית" של הסכמה בקרב הסיירות. כך, מתוך הכאוס לכאורה, עולה וצומחת יכולת קולקטיבית שהיא חכמה, עמידה ומדויקת יותר מכל פרט.
מלכת הדבורים
בניגוד לדימוי האנושי של מלוכה, מלכת הדבורים אינה "שליטה" שמחלקת הוראות, אלא הלב הפועם של הכוורת. היא העוגן הביולוגי, האם של כל עשרות אלפי הפרטים, והיחידה שמחזיקה בגופה את עתיד הדור הבא.
אך הסיפור המרתק באמת הוא לא מה היא, אלא איך היא נוצרה. כאן הטבע מלמד אותנו שיעור עמוק על גמישות ופוטנציאל: המלכה אינה נולדת כזו. גנטית, היא מתחילה את דרכה כביצה רגילה לחלוטין, זהה לכל דבורה פועלת אחרת. ההבדל אינו טמון ב"דם כחול" או בגנים שונים, אלא בתנאים.
הפיכתה למלכה היא תוצאה של החלטה מערכתית ובהמשך לכך לספק תנאים מיוחדים.
התוצאה היא ״נס״ ביולוגי: הזנה המרוכזת מאיצה את ההתפתחות שלה, והיא בוקעת לאחר כ-15 ימים בלבד (זמן קצר יותר מדבורה רגילה). ועם זאת, הפרדוקס המופלא הוא שלמרות הזמן הקצר, היא יוצאת גדולה יותר, ובעלת יכולות פריון שאין לאף אחת אחרת. המלכה היא ההוכחה החיה לכך שסביבה, הזנה ומרחב יכולים לכוון אל פנוטיפים שונים.